רש"י על מנחות ו׳

1 מצותו בכך - גזירת הכתוב שלא יהא אבנט אלא של כלאים דכתיב שמות כח תכלת וארגמן וגו' ואמרינן יבמות דף ד: מדשש כיתנא תכלת עמרא:

2 רב שישא בריה דרב אידי אמר - להכי איצטריך קרא משום דאיכא למימר ניהדר דינא ונייתי במה הצד דטריפה מותרת לגבוה:

3 מקריבין כקריבין - דמום פסול בכהן כמו בזבח אבל טריפות לא פסיל בכהנים דתנן בבכורות בפרק מומין אלו בכורות דף מה: ואלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטריפה ויוצא דופן להכי איצטריך קרא:

4 אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי - ואכתי ל"ל קרא הא איכא למימר:

5 יוצא דופן יוכיח - שכהן יוצא דופן כשר לעבודה וקרבן יוצא דופן פסול דאמרינן בת"כ כי יולד פרט ליוצא דופן:

6 מה ליוצא דופן שאינו קדוש בבכורה - דפטר רחם כתיב שמות יג תאמר בטריפה שקדושה בבכורה אם נולד עם טריפתו הלכך איצטריך קרא:

7 בעל מום יוכיח - שקדש בבכורה ואסור לגבוה אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:

8 הצד השוה כו' - ולמה לי קרא:

9 מליקה - טריפה היא לכתחילה דחותך שדרה ומפרקת כדאמרי' בפ"ק דשחיטת חולין דף כ: והותרה לגבוה מכלל איסורה להדיוט אישתרי אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:

10 מליקה דחטאת העוף לכהנים - ובבעל מום ויוצא דופן לא אשכחן היתר לכהנים מכלל איסור דאין בהן שום איסור לגבי כהנים:

11 משולחן גבוה הוא דזכו - וגבי גבוה אשכחן בבעל מום בעופות היתר מכלל איסור וליכא מה להצד כו' ול"ל קרא:

12 בעל מום מומן ניכר - שאין מומן פסול אלא בגלוי כדאמרינן בבכורות בפ' על אלו מומין בכורות דף לז. ויוצא דופן מומו ניכר דאית ליה קלא והכל יודעים:

13 טריפה יש שאין מומם ניכר - כגון בבני מעיים:

14 שלא היתה לה שעת הכושר - דנטרפה ממעי אמה דומיא דערלה וכלאי הכרם דכתיב בההוא קרא דכתיב ביה מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל ואמרינן בפרק אלו עוברין במסכת פסחים דף מח. מן המאתים מן המותר ב' מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים:

15 כל אשר יעבור תחת השבט - פרט לטריפה שאינה עוברת משום דאין לה חיות לא חשיב לה עוברת והאי קרא כתיב במעשר וגמרינן שאר קרבנות מיניה בג"ש נאמר כאן תחת אמו ונאמר להלן תחת השבט כו' בפ"ט דבכורות ד' נז:

16 מתני' זר ואונן - וכל הני מפרש בזבחים דף טו: מקראי דעבודתן פסולה ואזהרתן בסנהדרין בסוף אלו הן הנשרפין דף פג.:

17 ערל - כהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה:

18 יושב - לעמוד לשרת כתיב:

19 ע"ג כלים או ע"ג בהמה או רגל חבירו - בזבחים דף כד. מפרש דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בין רגליו לבין הרצפה:

20 שמאל - מפרש בגמרא מנלן דפסול:

21 בן בתירה - אכולהו פליג אזר ואונן וכל הנך:

22 עלה בידו צרור - נמצא קומץ חסר מקום הצרור וכן מלח או לבונה:

23 מבורץ - גדוש ל"א שנראה קמח חוצץ בין ראשי אצבעותיו לפס ידו:

24 בראשי אצבעותיו - מעט שלא פשטו על פס כל היד:

25 גמ' שלא יהא קרבנו מהודר - שלא תהא המנחה נאה:

26 חטאת חלב - היינו חלב היינו סתם חטאת. חטאת אינה טעונה נסכים בפרק שתי מדות לקמן מנחות דף צ::

27 אי הכי - במס' זבחים דף טו: קתני כל הזבחים שקיבל דמן זר ואונן וכל הני דמתני' ליתני נמי כי מתני' אחד חטאת חלב ואחד כל הזבחים כו':

28 כולהו משמע - ולא פליג ר"ש:

29 אצטריך - אע״ג דבלאו הכי נמי הויא מנחת חוטא בכלל ולא פליג ר״ש אפילו הכי אצטריך למיתנייה דמהו דתימא מדרישא דקתני דשלא לשמה לא עלו לשם חובה אוקימנא בריש פירקין מנחות דף ב: לרבה ולרבא מתני' דלא כר״ש סיפא נמי דקתני כל המנחות שקמצן זר כו' דלא כר״ש דמדפליג ברישא פליג נמי בסיפא ואמר במנחת חוטא דכי היכי דאין קרבנו מהודר כי קמצי לה פסולין כשרה:

30 קמ"ל - משנה יתירה אחד מנחת חוטא דלא אצטריך למתנייה אלא לר"ש דר"ש נמי מודה בסיפא:

31 לא יביא מתוך ביתו וימלאנו - סלת לעשרון דקסברי קדושת כלי קבעה לשם מנחה דשוב אין מוסיפין עליה ומיפסלא בחסרון כדאמרינן בהאי פירקין דף ט: מן המנחה פרט לשחסרה:

32 יביא מתוך ביתו - דקסבר קמיצה קבעה והא לא קמץ בהו וכה"ג פליגי אמוראי לקמן בשמעתין שם:

33 ומאי שנא שמאל - כלומר אמאי ה"א דבשאר פסולין לא מכשיר לאהדורי אלא בשמאל:

34 בשחיטה - כדאמרינן לקמן בפ"ג מנחות דף יט. והקריבו בני אהרן את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה לימד על השחיטה שכשרה בזר:

35 ואמר רב עלה - היינו טעמא דפסולה דכתיב בה אלעזר וכתיב בה חוקה וחוקה עיכובא:

36 שאני פרה - דטעמא דשחיטה פסולה בזר לאו דעבודה היא דהא קדשי בדק הבית דלא שייכא בהו עבודה אלא גזירת הכתוב היא דזר פסול בה:

37 ולאו כל דכן הוא - בקדשי בדק הבית חשובה עבודה בקדשי מזבח לא כל שכן ואפ"ה זר כשר בשחיטת קדשים אלמא אשכחן הכשר בעבודה וגבי קמיצה נמי אית ליה תקנתא בחזרה לבן בתירא ולמה לי דרב:

38 אמר רב שישא - לעולם לאו עבודה והאי דבעיא כהן גבי פרה אדומה גזירת הכתוב היא מידי דהוה אמראות נגעים:

39 ונילף מבמה - כלומר דרב למה לי מאי שנא שמאל דמכשיר בן בתירא בחזרה דאית ליה הכשר ביה"כ זר נמי אנא ידענא דמכשר נמי בן בתירא דהא אית ליה הכשר בבמה קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות:

40 וכי תימא מבמה לא ילפינן - דעדיין לא נבדל אהרן:

41 והתניא מנין ליוצא - מאימורי חטאת ועולה חוץ לקלעים שאע"פ שהוא פסול כדאמרינן בכיצד צולין פסחים דף פב. מהן לא הובא את דמה אם עלה לא ירד:

42 שהרי יוצא כשר בבמה - שלא היו שם קלעים:

43 תנא אזאת תורת העולה סמיך - כדאמר במסכת נדה בפרק יוצא דופן נדה דף מ: תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו והאי דנקט במה קצת סמכא בעלמא היא אבל עיקר טעמא מהתם יליף:

44 וקמץ משם - מלא קומצו רישיה דקרא כתיב ויקרא ב׳:ב׳ והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם משמע ממקום שרגלי הזר עומדים שם קומץ והיינו מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה ובמזרח הם וקמ"ל דלא בעינן קמיצה בצפון כשאר קדשים אלא כל העזרה כשרה לקומץ:

45 סתמא כתיב - וקמץ משם ממקום שקמץ כבר והחזירו קומצה משום פסלות אחד ואחד פסול שמאל ואחד פסול זרות במשמע:

46 אלא קמ"ל רב דבקומץ ואפילו קידש - קומץ במתן כלי מכשיר בן בתירא דאי לאו דקידש מיירי רב לא הוה משמע לן מידי:

47 בד"א - דבן בתירא מכשיר בחזרה:

48 מת"ק - דפליג בברייתא אדר' יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום:

49 אי קמיצת פסולין עבודה היא - לפסול אפילו לא נתן קומץ בכלי לא תתקן בחזרה:

50 ואי לאו עבודה היא - דלא חשיב הואיל ובפסולין נעשית כי עבד מתן כלי נמי לא חשיב ואפשר בחזרה: